לאולמרט יש אג'נדה/ מאת שרה טיקטינסקי
2006-11-28
הולך בדרכי קודמו, גם אולמרט מצא את הדרך הבטוחה לליבה של התקשורת בתקופה רוויית חקירות נגדו. את נאום לטרון המפורסם של אריק שהבטיח לפלשתינים מדינה וויתורים כואבים מצידנו וזכה לתקשורת מחבקת – הוא המיר בנאום שדה בוקר, וקם אל בוקר חדש. בוקר שבו הכריזו באמצעי התקשורת כי לאולמרט (בחולם או בשורוק) יש אג'נדה. בן לילה הוא הפך מאיש אפור שההובלה שלו מסתכמת בניהול אסטרטגיות נגד סגנו, עמיר פרץ, לכמעט מנהיג.

אם הוא רק יתמיד בהבטחות מפליגות לויתורים טריטוריאליים, אם הוא רק ימשיך לאמץ את הקו המדבר על השבת הבנים הביתה (לא, לא הבנים החטופים שלנו, אלא הבנים של הפלשתיניות הגאות הממלאים את האגפים הבטחוניים בבתי הכלא בישראל), אם הוא רק ירמוז שהוא מוכן לדבר גם עם סוריה – מובטח לו גן עדן יחצ"ני. זוהי מאניפולציה תקשורתית בדוקה מבית מדרשו של בעל חוות השיקמים..

אחרי שכבר ברור לכל איזה אסון היתה הנסיגה מציר פילדלפי, אחרי שכל אדם בשדרות כבר מכה על חטא בגין תמיכתו בהתנתקות, אחרי שארבע אמהות התפוגגו בתוך עשן הקטיושות של מלחמת לבנון השנייה, צריך באמת אישיות מיוחדת כדי להכריז על מתנה לעם הפלשתיני שהעלה את החמאס לשלטון. אבל זה ממש לא מפתיע. כי בתקשורת כבר פסקו וגם צדקו: לראש הממשלה שלנו יש אג'נדה. כאשר הוא עולה על יצועו מדי לילה, וחושב על מהלכי היום, אפשר לנחש שמה שעובר לו בראש אלו שתי סוגיות חשובות ביותר: כיצד להדוף את הלחץ התקשורתי נוכח החקירות המתנהלות נגדו וניהול רשימה שחורה של משבשי שמו באמצעי התקשורת. שתי סוגיות חשובות בהרבה מהסכנות הקיומיות למדינת ישראל וזכותו של העם היהודי להתקיים בה בבטחון. יש. יש לו אג'נדה.

שם:

נושא:

דואר אלקטרוני:

תוכן:

check here, please (spamprotection)